הסקר

https://docs.google.com/forms/d/1lA7McNELnz3fY0K3in9WUsXrf4hUAhp-YMbadvGNlKo/viewform?usp=send_form



https://docs.google.com/forms/d/1lA7McNELnz3fY0K3in9WUsXrf4hUAhp-YMbadvGNlKo/viewform

פרק ג- הקשר בין מיקום בסדר הלידה במשפחה לבין עמדות כלפי קונפורמיות ולחץ חברתי

מחקר חשוב ופורץ דרך בחקר סדר הלידה הוא המחקר של פרנק סאלווי שהתפרסם בספרו "נולדו למרוד". מחקר זה מרכזי בעבודתי כייון שבו נחקר הקשר בין המיקום בסדר הלידה לבין אישיות האדם שמושפעת גם מרמת דימויו העצמי של האדם. מחקר זה היווה זווית ראייה חדשה בפסיכולוגיה ההתפתחותית ועורר תגובות רבות.החוקר פרנק סאלווי, הוא בן זקונים בעצמו, והוא חקר את נושא סדר הלידה. מטרת מחקרו הייתה להסביר את את היריבות בין האחים ואת השוני ביניהם, לבדוק את אופיו של הילד לפי המיקום בסדר הלידה ובנוסף, לבדוק את טענתו שהאחים הצעירים מרדנים וחדשנים יותר. לדעת סאלווי המיקום בסדר הלידה קובע את אופיו של הילד, יותר ממין גזע לאום ומעמד. המחקר נערך לאורך 16 שנים באוניברסיטת הארוורד והיה שימוש במיליון פרטים ומודלים סטטיסטיים על מנת לבנות את התיאוריה שלו. כדי להוכיח את טענותיו, בדק סאלווי את קורות חייהם של המוני אנשים, בכורים ואחים צעירים, ומהם הסיק נתונים סטטיסטיים. בנוסף בטענותיו, הסתמך על ניתוחו המחודש לסקירה בספרם של ארנסט ואנגסט, פסיכולוגים אשר סקרו מחקרים על סדר הלידה מ1949 ועד 1981. פרנק סאלווי אימץ את תיאוריית דרווין: "החזק ביותר שורד" על מנת להשוות בין הישיגי הילדים. לפי ממצאי מחקרו סדר הלידה מהווה רכיב מרכזי בהתפתחות אישיותו של הילד. ישנם הבדלים ברורים בין הבכורים לאחיהם הצעירים. הבכורים נוטים להזדהות עם הוריהם, הם שאפתנים, אסרתיביים, קונסרבטיבים, ודומיננטיים. עצם מיקומם המשפחתי הופך אותם לאחראים ולוחמניים. בנוסף הם צרי אופקים, לחוצים, תוקפניים, תאבי מעמד, וקנאיים. האחים הצעירים יותר לעומתם, הם בעלי אישיות הרפתקנית, לוקחים סיכונים ופתוחים להתנסויות ולחוויות חדשות. נם אינם מקבלים את המציאות כמובנת מאליה, מפקפקים במוסכמות ומפתחים אישיות מהפכנית ומרדנית. לטענת סאלווי, בן הזקונים נוטה למרוד במוסכמות ולפלס לעצמו נתיב עצמאי משלו פי 15 מאחיו הבכור. כדי להוכיח השערות אלה, סאלווי מציג נתונים על הדעות וההתנהגויות הפומביות של דמויות היסטוריות, אנשים חשובים שדעותיהם והתנהגותיהם תועדו למע הדורות הבאים.

ג'דית ריץ האריס "מיתוס גידול הילדים" הוצאת עם עובד ספרית אפקים 1998 עמודים 161-174

פרק ב- סדר הלידה

פרק ב- סדר הלידה

ב1. מהו סדר לידה?

המושג סדר הלידה במשפחה מתייחס למיקומו של הפרט במערך המשפחתי שלו יחסית לאחיו ואחיותיו. כלומר, בכור, אמצעי או בן זקונים. חלק מהחוקרים טוענים כי סדר הלידה במשפחה מהווה השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגיה של האדם. 
ד"ר ארז מילר "איפה הילד? על מקום הילד במשפחה" אוזן קשבת 2013

לא ניתן לעסוק בהשפעה של סדר הילדים במשפחה על אופיים מבלי להזכיר את אלפרד אדלר. אדלר, שהיה תלמידו של פרויד, הציג לראשונה קשר בין סדר הילודה לבין מאפייני אופי ואישיות.
"זהו הפסיכולוג הראשון שהעמיד את סדר הלידה כגורם שמשפיע על עיצוב אופיו ואישיותו של הילד, כמו גם על סגנון חייו" (ד"ר הדס דורון, מטפלת משפחתית ומרצה במכללה האקדמית תל-חי .)
*התאוריה של אדלר-הפסיכולוגיה האינדיווידואלית: התאוריה שאותה פיתח אלפרד אדלר היא תיאוריה שמתמקדת בקשר של הפרט עם הסביבה החברתית שלו. לפי תאוריה זו, האדם הוא יצור חברתי בעל חופש בחירה משלו ורצונו העיקרי הוא לשאוף לשלמות. התאוריה של אדלר מייחסת חשיבות רבה לסדר הלידה במשפחה ורואה בה את אחד הגורמים המשפיעים על מטרתו הסופית של האדם, על אישיותו ועל מטרת חייו. שני מושגים שמשתייכים לתאוריה זו: תסביך נחיתות ותסביך עליונות. לפי אדלר תחושת הנחיתות היא אוניברסלית. לדוגמה, ילדים נולדים עם הידיעה שהם חסרי אונים בהשוואה להוריהם וכי גורלם בידי ההורים. מצד ההורים תכונה זו מתחזקת כאשר רואים הילדים שהוריהם הם אלה שמקבלים עבורם את ההחלטות ומשתדלים לעשות עבורם כל דבר אפשרי. אלפרד אדלר ערך השוואה ציורית בין משפחות לקבוצות של עצים, וטען כי כמו שעצים שגדלים יחד שונים מעצבים שגדלים לבד, כי שורשיהם מתחברים והצמרות מצלות זו על זו, כך גם אחים שגדלים יחד שונים מאחים שגדלים לבד. הוא טען שבכל משפחה הילדים שונים זה מזה מעצם היותם הבכורים האמצעיים או הצעירים.

ב2. חשיבות סדר הלידה במשפחה והשפעתו
אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת פחות או יותר, וגם מחצית הגנים (בהנחה שהם לא תאומים זהים). ההיגיון אומר שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים, אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה די קיצונית וגורם שמשפיע על כך בעיקר הוא סדר הלידה במשפחה. לכן זהו גורם חשוב בהתפתחות האדם ואישיותו. ההשפעות של סדר הלידה במשפחה ידועות כבר שנים. אלפרד אדלר (בן זמנו של פרויד) היה מהראשונים שעמד על ההבדלים הללו. עפ"י מחקרים רבים, סדר הלידה במשפחה עלול להשפיע על דברים שונים. על הסיכויים להיות הומוסקסואל(-ככל שלילד מסויים יש יותר אחים בוגרים ממנו, הסיכוי שהוא יהיה הומוסקסואל גבוה יותר), על בריאותו של הילד, על אישיות, על חינוכו, על האינטיליגנציה ורמת המשכל שלו ועל המשמעת והאחריות שלו. בני אדם הם לא היחידים שבהם לסדר הלידה במשפחה יש השפעות ארוכות. אצל חיות רבות, ההבדלים יכולים להיות ההבדל בין חיים ומוות. כמו לדוגמה אצל אנפות שמטילות ביצים רבות בו זמנית ודוגרות על ביצה אחת בלבד עד שבוקעת ואחריה מתפנות לביצה הבאה,זה גורם לכך שאפרוח שבוקע מהביצה הראשונה אוכל יום שלם לפני שהביצה הבאה בוקעת ואז נוצר מצב שכל אפרוח נוסף שנולד נשאר בפיגור באוכל והשתייה ביחס לאחיו. 
סמדר פרגר "ככל שמשפחה פחות תחרותית, כך יגדל הדמיון באישיותם של הילדים" בית ספר להורים 2011

גיל "חשיבות סדר הלידה במשפחה" הומו סאפיינס 2007
ב3. ילדים יחידים
ילד יחיד זהו ילד ללא אחים או אחיות. הוא גם הילד הבכור גם בן הזקונים וגם "ילד הסנדוויץ". לילד יחיד ובכור יש הרבה במשותף. אך לא כמו הבן הבכור שנותר יחיד באור הזרקורים לפרק זמן מסוים, הילד היחיד נשאר כזה לנצח. אין לו תחרות אם אף אח או אחות על שום משאב, בעקבות העובדה שהוא היחיד הכל מועבר אליו. הילד היחיד מייצג את דור הילדים במשפחה, כל שלב התפתחותי הוא ראשוני, ולהורים אין פרספקטיבה לגבי התנהלותם ההורית ותוצאותיה בעתיד. ילדים יחידים מאופיינים כילדים מצליחנים, שמגיעים להישגים גבוהים בכל תחום שיבחרו. הם מכוונים להצלחה, כמי שיודעים עליהם להיענות למשאלות הוריהם ובהמשך גם לדרישות המורים, המפקדים והמנהלים. ילדים יחידים הם בעלי אינטיליגנציה גבוהה, עם יתרון על פני ילדים אחרים, כנראה שדבר זה קשור בהשקעה הרבה שההורים משקיעים בהם, בנוסף הם אימפולסיביים ותובעניים. במצבי חרדה, אי ודאות, או תסכול, בהם הם לא התנסו בבית, הם מאבדים שליטה ונוטים לרגשנות ולהתפרצות. כמתבגרים הם לא משתייכים לאלה שמורדים. היליד היחיד לא זקוק להתבלט בעולם ולכן לא מורד כי הוא יחיד ומיוחד. ילד יחיד כבן/בת זוג לוקה בחוסר מיומנות כיוון שלא התנסה בזוגיות של אח או אחות, שנחשבת לזוגיות הראשונה בחיים של כל אדם, קשיים בזוגיות שמקורם בהיעדר כל התכונות שלא נדרשו להם בילדות כמו יכולת להתחלק, לוותר, לנהל משא ומתן, לפתור קונפליקטים, לשתף ועוד. ילד יחיד מתגלה כבן זוג תובעני ושואף תמיד להיות במרכז, לכן כמעט ודאי שבן יחיד לא יתחתן עם בת יחידה. אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית והראשון שהצביע על חשיבות סדר הלידה במשפחה, תיאר את הילד היחיד בצבעים קודרים: "מצב הילד היחיד הוא הגרוע ביותר. הוא מפונק, רגיל לתשומת לב בלעדית ורבה, הוריו מספקים את כל דרישותיו, הוא תלותי, אינו עצמאי, מתקשה בדחיית סיפוקים, ובזוגיות הוא דורש אהבה מבלי להשיב מצדו אהבה לבן/בת הזוג". 

אורנה אופיר שחם "איפה הייתם בסדר?" מרכז מיכל דליות 2012

ב4. בכורים
אחים בכורים מרוויחים בזה שאין להם שום מתחרים על המשאבים שההורים מספקים. זה יכול להתבטא באוכל אבל גם במשאבים אחרים. ילדים בכורים נולדים למשפחה שמורכבת מאנשים מבוגרים בלבד בעוד כל אלה שנולדים אחריהם נולדים לתוך משפחות מעורבות של ילדים ומבוגרים. על פי ההסבר הזה, היתרון של ילד בכור נובע מזה שהאינטראקציה הראשונית שלו היא עם מבוגרים ולאחר שנולדו אחים נוספים העובדה שהוא משמש כחונך ומדריך לאחים הצעירים יותר, תורמת גם היא לשיפור האינטיליגנציה שלו. זו הסיבה שאח בכור שיש לו אחים נוספים יהיה בעל אינטיליגנציה גבוהה יותר מילד יחיד ללא אחים. ההורים מקדישים לבן הבכור את כל הזמן שיש להם מכיוון שאין אף אחד אחר שצריך להקדיש לו תשומת לב. הם קונים לו את כל הצעצועים האפשריים ולאחים שבאים לאחריהם יוצא במקרים רבים שיש פחות צעצועים. הרבה משפחות יכולות להרשות לעצמן להשקיע בחינוך טוב לילד אחד, אבל כשיש ילדים נוספים הם יקדישו פחות משאבים לחינוכם.  במקרים רבים שבהן נדרשת החלטה האם להשקיע באח בכור או באח צעיר ממנו, הפור נופל על האח הבכור מכיוון שההורים השקיעו בו כבר יותר. האח הצעיר צריך לעבור כברת דרך על מנת להגיע לגיל של האח הבוגר מה שדורש השקעה נוספת מצד ההורים. כשלא ברור אם שני האחים ישרדו עד לגיל מבוגר, בוחרים לעיתים קרובות להשקיע באח הבוגר.  בעולם המודרני אין אמנם דילמות קיצוניות כאלו, אבל עדיין יכולות להיות הקצאות משאבים שונות לילדים. מחקרים מראים שהאחים הבכורים ייטו להיות ממושמעים יותר, אחראיים יותר וייטו לקריירות שמרניות יותר וכאלו שיציבות יותר מבחינה כלכלית (רואי חשבון למשל). אחים בכורים ייטו להיות בעלי השכלה גבוהה יותר וירוויחו יותר כסף בממוצע בהשוואה לאחים צעירים יותר (כל אח צעיר ירוויח 1% פחות בממוצע מהאח הבכור). במחקר שנעשה נמצא שבנים בכורים מיוצגים בצורה לא פרופורציונאלית באוניברסיטאות בהשוואה לאחים אחרים. במחקר אחר התגלה ש-43% מהמנהלים בחברות בינלאומיות היו בנים בכורים, 33% ילדי סנדביץ', ורק 23% אחים צעירים. אחים בכורים מיוצגים בצורה חסרת פרופורציות במחלקות למנהל עסקים כמו גם בין רופאים מנתחים. מחקר שנעשה לאחרונה מצא גם שבנים בכורים יוצגו בצורה חסרת פרופורציות בקונגרס האמריקאי. הילדים הבכורים רגילים להיות במרכז תשומת הלב, חייבים להשיג שליטה ועליונות על ילדים אחרים ולהיות צודקים. הם עלולים להביע חוסר אהבה והזנחה ללידת הילד השני. הם שואפים להשיג את תשומת הלב של ההורים בכל דרך ואם לא משיגים אותה נוטים להשתובב. לעתים קרובות הבכורים נוטים להגן על אחיהם הצעירים ולעזור לאחרים, וכמובן שואפים לרצות את ההורים. הבכורים נוטים להיות חזקים יותר פיזית מאחיהם הצעירים.

"לילדים הבכורים שמורה חוויה ייחודית: הם אלה שחוו את הלבד, הם אלה שקיבלו את מרב תשומת הלב לזמן מה, הם אלה שהיו, למעשה, ילדים יחידים בתוך משפחה אשר לימים תתרחב. הקשר שלהם עם הוריהם, כמו הקשר של הוריהם אליהם, שונה ומיוחד." (ד"ר הדס דורון)


תמר אלפייה "בכורים הנה הבאתי" הורים וילדים 2008

ב5. ילדים אמצעיים "סנדוויץ'"
"ילדי סנדוויץ'" מהווים חידה גדולה לחוקרים. מצד אחד הם היו האחים הצעירים למשך תקופה מסוימת, אבל רוב הזמן הם היו גם אחים צעירים וגם מבוגרים יותר מאחיהם הצעירים. ההשפעות שלהם מורכבות יותר וקשה למצוא דפוסי התנהגות קבועים אצלם. הם יכולים להיות תלמידים של האחים הבכורים אבל גם עוזרים לאחים הצעירים. צריך בייביסיטר בשביל להשגיח עליהם, אבל הם גם בייביסיטרים לאחים הקטנים שלהם. לרוב מצופה מהם לקבל את תפקיד הילד הבכור כשהילד הבכור עוזב. אחים צעירים מתחילים את חייהם בעמדת נחיתות מסוימת. לא רק שהם נאצלים לחלוק את המשאבים המשפחתיים עם אחיהם הבכורים מהיום הראשון שהם נולדים, הם גם נוטים להיות חלשים יותר פיזית(ולא רק בגלל שהם צעירים יותר בגיל). לא פלא אם כך שאחים צעירים נוטים להיות בעלי אישיות מרדנית, מכיוון שהם מעוניינים להבדיל את עצמם מאחיהם הבכורים. הם ייטו יותר להרפתקאות שונות כמו טיולים למקומות אקזוטיים, וייטו יותר לקחת סיכונים. הקריירות של הילדים הצעירים פחות יציבות ויותר תנודתיות. במחקר מסוים נמצא כי הסבירות של כל האחים לעסוק בספורט כלשהו שווה, אבל סוגי הספורט של אחד בוחר שונה. אחים צעירים נוטים לבחור ענפי ספורט פיזיים יותר, כאלו שיש בהם סכנה גבוהה יותר לפציעות. אפילו שהם משחקים באותו ענף ספורט הצורה שהם משחקים אותו שונה-אחים בכורים ישחקו בצורה זהירה יותר ואחים צעירים ישחקו בצורה אגרסיבית יותר. ילדים אמצעיים לעולם לא ירגישו לבד. בזמן שהילד הבכור חי תקופה מסוימת לבדו, והילד הצעיר ביותר יהיה לבדו כשאחיו יגדלו ויעזבו את הבית, "ילד הסנדוויץ'" תמיד יחיה עם אחים נוספים. אבל ישנו חיסרון לכך והוא שלעולם לא יופנו כל המשאבים של ההורים אליו בלבד. "ילד סנדוויץ' גדל בבית שיש בו עוד ילדים ועם הורים הרבה יותר מנוסים, הוא מבין היטב שיש בעולמו שותפים נוספים שהוא חייב לקחת בחשבון. ניסיון החיים מאפשר לו 'לעבוד' על יחסי האנוש ולשפר את התקשורת עם הסובבים אותו."  (ענת אשד, יועצת להורים ולצוותים חינוכיים.)

"ילדי הסנדוויץ': הכל תלוי בממרח" ליאת עיני 2009
ב6. בני זקונים

הילדים הקטנים ביותר במשפחה. נוטים להיות בעלי קריירות יצירתיות יותר מאחיהם, כולל נטייה גדולה להיות אמנים, אבל יש גם ייצוג יתר שלהם בקרב מדענים פורצי דרך (דרווין למשל). הילדים הצעירים ביותר במשפחה, בני הזקונים, נוטים להתנהג כאילו הם ילדים יחידים ומצפה מאחרים לעשות דברים, לקבל החלטות ולקחת אחריות. בן הזקונים מרגיש קטן וחלש יותר מכל אחיו, והופך להיות הבוס של המשפחה בקבלת שירות, כיוון שהוא הצעיר ביותר ועליו מרחמים ודואגים יותר. בני הזקונים הם מיוחדים וכובשי לבבות, משום שהמבוגרים נוהגים בהם כילדים קטנים ואינם מצפים מהם ליותר מדי. בני הזקונים בד"כ ילדותיים עם התנהגות שובבה, בגלל שחשים שזוהי ההתנהגות שמצפים מהם. ההורים פחות מעורבים בחייו של בן הזקונים, הוא מבלה בחברת ילדים בני גילו ויהיה ניתן למצוא אצלו כישורים חברתיים. אחיו של בן הזקונים משמשים לו כמודל חיקוי, דבר המעודד אותו לנסות ולהצליח בכל מיני תחומים אך עלול לגרום לו לייאוש עקב ניסיונו הדל  בהשוואה לאחיו. לבן הזקונים יתרון על אחיו בכך שבמובן מסוים הם אלה שסללו לו את הדרך. הילד הצעיר במשפחה בד"כ הוא מפונק, בעל קסם אישי רב ומגלה שובבות וילדותיות. מהבכור יש ציפיות ועליו להתנהג בצורה מסוימת. הקטן לעומת זאת נותר "ללא השגחה" כביכול מכיוון שהוריו לרוב עייפים ופחות מעורבים בחייו, בעיניו הוא קטן בהשוואה לאחרים, עמדה זו עלולה להאט את קצב גדילתו ויכולתו לפתח עצמאות על מנת לדאוג לעצמו. לעיתים קרובות, בגידול בן הזקונים ההורים "קצת התעייפו" ויש איזו ציפייה שהילד "יגדל את עצמו" לבד. שום דבר לא חדש להורים וגם אם יתרגשו וישמחו, זה ככל הנראה לא יהיה משהו שהם לא ראו קודם. לכן, עליו למצוא דרך ייחודית ביותר על מנת להיראות ולהיחוות כמשמעותי ומורגש. פעמים רבות יבחרו מבוגרים אלה במקצועות יצירתיים, אמנותיים ובלתי שגרתיים. הם פחות יחששו משינוי או ממרד והעיקר לבלוט.
אין שניים דומים- ג'ודית ריץ' האריס
התפתחות הילד- האוניברסיטה הפתוחה
אורטל הופמן "ילד סנדביץ', בכור או בן זקונים: חיים מוכתבים מראש" 2011

פרק א- קונפורמיות ולחץ חברתי

פרק א

קונפורמיות ולחץ חברתי

א1. מהי קונפורמיות

הגדרה לקונפורמיות ע"פ "לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה" של ארתור ס. ריבר:
קונפורמיות- נטייתו של אדם להניח לדעותיו, עמדותיו, פעולותיו ואף תפיסותיו להיות מושפעות מהדעות, העמדות, הפעולות והתפיסות הרווחות באופן ספציפי יותר, חשוב להבין שיש לפחות שלושה דפוסי שימוש מובחנים במונח זה: (א)התנהגותי, המציין נטייה 'לשחות עם הזרם', להשתדל להתנהג בדרכים המקובלות על הרוב. (ב)עמדתי, המציין שינוי בעמדה או באמנה בגלל לחץ מאחרים, ועשוי להתבטא בשינוי התנהגותי. (ג)כתכונת אישיות, כאשר הוא מורה על תכונת יסוד של אדם, המתבטאת בנטייתו לקונפורמיות בשני המובנים.
*נון-קונפורמיסט: התנהגות המנוגדת לקונפורמיות, שבה אדם "הולך נגד הזרם" מתוך רצון לביטוי עצמי ולא מוכן להיכנע ללחצים של החברה.
*אנטי-קונפורמיסט: הולך נגד הקונפורמיות ממניעים של "דווקא". ולא מתוך עולם הערכים הפנימי שלו.

א2. מדוע אנו מביעים קונפורמיות?

אנו מביעים קונפורמיות בעקבות גורמים רבים. חלק מהגורמים הם הצורך שלנו להיות אהודים ומקובלים בחברה אליה אנו משתייכים או רוצים להשתייך, הרצון שלנו להיות צודקים- אנו חשים צודקים יותר כאשר אנו חושבים ומתנהגים כפי שחושבים מתנהגים אחרים, מתוך פחד להיות שונים ומנודים חברתית, ומתוך הרגל לצורת התנהגות מסוימת.

א3. כיצד גוברת הקונפורמיות של הפרט?

הקונפורמיות של הפרט גוברת ככל:
*שלכידות הקבוצה גבוהה יותר- נוצר רצון להשתייך לקבוצה המלוכדת ולזכות באהדתה ולכן רמת הקונפורמיות עולה. 
*ככל שהקבוצה מומחית יותר יחסית אלינו, רמת הקונפורמיות שלנו עולה.
*ככל שהמשימה שצריך לבצע עמומה או קשה או שנדרש לגבש תשובה קבוצתית.
*ככל שהקבוצה תעניק תגמולים והטבות ותגביר את כוח המשיכה שלה לחברים נאמנים, היא תתגבש ותחזק את לכידותה. 
*כאשר הקבוצה סלקטיבית ותסנן את אלו המגלים נון-קונפורמיסטיות, היא תמנע התפשטות של הסטייה. 
*ככל שיפעלו סנקציות מגוונות לחברים שאינם נאמנים לנורמות ולערכים של הקבוצה או שהקבוצה תשנה נורמות וערכים על מנת לאפשר לחברים הסוטים להתאים עצמם ולהישאר בקבוצה מבלי לגרום לחברים אחרים אי נעימות רבה מידי תתגבר הקונפורמיות של הפרט.

מקובל להשתמש עם המונח קונפורמיות גם במושג "נורמה". נורמה מוגדרת כחוקים לא פורמליים המקובלים על ידי אנשים הנמצאים בקשר או אינטראקציה חברתית. הנורמות הן אלו הגורמות לנו להביע קונפורמיות. יחד עם זאת התנהגות קונפורמית ייחודה בוויתור על אמונות/תפיסות וכדומה וכל עוד לא התרחש ויתור זוהי התנהגות נורמטיבית אך לא קונפורמית.

א4. סוגי קונפורמיות:

א. מעוותי תפיסה- מעוותי התפיסה הם אלה שאפילו לא שמו לב שעיוותו את התשובה. הלחץ בא להם בצורה רפלקסיבית ולא מודעת. התשובה יצאה להם מהשרוול, התפיסה שלהם התעוותה והם אפילו לא שמו לב.
ב. מעוותי שיפוט- אנשים אלה יודעים את התשובה הנכונה ובכל זאת בוחרים בזו הלא נכונה. הם אלה שאומרים: אם הרוב עושה משהו-הרוב כנראה צודק.
ג. מעוותי פעולה- יודעים עד הסוף שהרוב טועה והם צודקים אבל עונים לא נכונה כדי לא לצאת יוצאי דופן.

הקונפורמיות היא שינוי בהתנהגות או באמונה כתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד או הכלל. מצב שבו אדם מתאים את התנהגותו או דעותיו לנורמות החברתיות הקיימות, לכללים של התנהגות מקובלת על בני אדם בנסיבות נתונות. יש הסוברים כי קונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה ולעומתם יש הטוענים כי לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיות המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר כאוס.

א5. לחץ חברתי

הוא אינטראקציה חברתית לא שגרתית, שלא תמיד ניתן להגדירה. הוא יכול להוביל אותנו להתנהגות הרסנית הנושאת בחובה גחמות, מגמות שונות ואופנה חולפת. החל בקעקועים, אלכוהול, סמים ועד להתנהגות אנטי-חברתית קיצונית. לעומת זאת, הלחץ החברתי יכול להוביל גם לכיוון חיובי כגון אינטגרציה חברתית, דימוי עצמי מחוזק ואף להשפיע לחיוב על לחץ חברתי שלילי.

א6. יתרונות וחסרונות של התנהגות קונפורמית

להתנהגות קונפורמית ישנם יתרונות וחסרונות רבים.
יתרונות להתנהגות קונפורמית:
-שימור סדר חברתי בהתאם לחברה בה נמצאים. (כיתה, צבא וכו')
-מאפשרת תיאום ציפיות וארגון יחסים בין-אישיים בחברה שלנו. (השאלת ספר והחזרתו, וכו')-הקונפורמיות מאפשרת לאדם תחושה של שליטה בגורלו.-קונפורמיות מאפשרת סולידריות חברתית.
-הקבוצה שמשתייכים אליה מעניקה תחושה של ביטחון והעזה
-תמיכה רגשית, ביטוי רגשות חיוביים ושליליים. 
חסרונות להתנהגות קונפורמית: -הכתבת צורת התנהגות/לבוש/דיבור ועוד..-גורמת לאדם לפעול בניגוד לעמדתו/תפיסותיו-גורמת לנו לפעול בהתנהגויות שליליות או אסורות.
-סנוביות וזלזול כלפי אלה שאינם שייכים לקבוצה.
-התרבות העימותים עם ההורים.

ראשי פרקים

פרק א-קונפורמיות ולחץ חברתי
א1. מהי קונפורמיות
א2. מדוע אנו מביעים קונפורמיות
א3. מתי הקונפורמיות של הפרט גוברת
א4. סוגי קונפורמיות
א5. לחץ חברתי
א6. יתרונות וחסרונות של התנהגות קונפורמית

ביבליוגרפיה: זיו א., 1984. "התבגרות", הוצאת מסדה בע"מ, גבעתיים, עמוד 85.
הספר "פסיכולוגיה חברתית"" של האוניברסיטה הפתוחה (עמוד 14)
גריג. ר וזימברדו פ., 2010. "מבוא לפסיכולוגיה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, עמוד 856.

אנוך י. פרק "חיברות" בתוך "האדם בחברה מבוא לסוציולוגיה", יחידה 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1984. עמודים 27-28

זיו א., 2001., "פסיכולוגיה בחינוך", הוצאת יחדיו, תל אביב, עמוד 204.

פרק ב-סדר הלידה
ב1. מהו סדר לידה?
ב2. חשיבות סדר הלידה במשפחה
ב3. ילדים יחידים
ב4. ילדים בכורים
ב5. ילדים אמצעיים "סנדוויץ"
ב6. בני זקונים

ביבליוגרפיה: ריץ' האריס ג'., 2006, "אין שניים דומים" , הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, תל אביב, עמוד 94.
סרוף א. ואחרים, 1998, "התפתחות הילד" הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רמת-אביב, עמוד 663.

פרק ג-
הקשר בין מיקום בסדר הלידה במשפחה לבין עמדות כלפי קונפורמיות ולחץ חברתי


http://www.xnet.co.il/family/articles/0,14566,L-3088433,00.html

נושא העבודה

שם העבודה/שאלת המחקר: האם יש קשר בין מיקום בסדר הלידה במשפחה לבין עמדות כלפי קונפורמיות ולחץ חברתי?
השערה: ילדים שנולדו בכורים יגלו עמדות שליליות כלפי קונפורמיות ויהיו נתונים לפחות לחץ חברתי.
אוכלוסיית המחקר: בני נוער בגילאים 15-18 בכורים במשפחה, בני זקונים, ו"ילדי סנדוויץ'".
משתנה תלוי: קונפורמיות ולחץ חברתי
משתנה בלתי תלוי: מיקום בסדר הלידה